אתמול חזרתי מאיקריה - האי שמוכר כ'אי שאנשים שוכחים למות בו' וחיים בו מעל גיל 100 ובבריאות טובה באחוזים הרבה יותר גבוהים משאר העולם - יחד עם הקבוצה הראשונה לעונת סתיו 24 (כל הקבוצות לעונה כבר מלאות).הקהילה, טוב הלב, הנעימות והסולידריות הן אבני יסוד בחיים באיקריה. מצטרפים עליהם, חיים בריאים (תזונה, תנועה ומנוחה), ויחד עם יושר, פשטות, משפחתיות ואמונה במסורת ובתרבות, משלימים את היסודות לחיים באי המיוחד הזה.
לאור החזרת החטופים שנרצחו והפיגועים, החלטתי שלא לעלות סרטונים ותמונות בימים שהיינו שם. אבל לראות את הקהילתיות והאחווה בלוויה של הרש גולדברג -פולין ושל החטופים האחרים, ולשמוע את ההורים והמשפחות החזיר אותי להאמין, להתפלל ולפעול לחזרה לסולידריות ולקהילתיות הבסיסית שלנו כעם וכחברה. ולכן בחרתי רק תמונה אחת, בהשתתפות חלק מהקבוצה, משיעור ריקוד איקראי המציין את הסולידריות והקשר בין אנשי איקריה.
ותודה גדולה לחברות.י הקבוצה על החוויה המשותפת.